מדינת ישראל נ' רצף תעשיות מוצרי בניה בע"מ ואח'

החלטה

אני מתיר למאשימה לתקן את כתב האישום ע"י הוספת עדת תביעה, ליטל בראשי, אשר ערכה תעודת עובד ציבור.

ניתנה והודעה היום ט"ו אייר תש"ע, 29/04/2010 במעמד הנוכחים.

ערן קוטון, שופט

החלטה

מדברי הצדדים עולה כי לאחרונה צילם העד את הרחוב אשר אליו מתייחס הדו"ח שמילא (ת/1). התמונות הועברו אתמול בשעת ערב מוקדמת לעיון ההגנה כאשר לטענת ב"כ הנאשם התמונות שהועברו לו אינן ניתנות לבחינה ועיון.

בנסיבות אלה, אינני מקבל את התמונות שאינן קשורות באופן ישיר לביצוע העבירה וצולמו תקופה ארוכה ביותר לאחר ביצועה.

יחד עם זאת, אאפשר לעד להעיד אודות הרחוב אליו מתייחס כתב האישום והאופן בו הוא בנוי, כפי שהיה ביום 21.8.07.

ניתנה והודעה היום ט"ו אייר תש"ע, 29/04/2010 במעמד הנוכחים.

ערן קוטון, שופט

החלטה

עם תום פרשת התביעה ולאחר שהמאשימה הכריזה "אלה עדיי", טען ב"כ הנאשמים כי אין עליהם להשיב לאשמה הרובצת לפתחם.

על פי סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב – 1982, נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה ביהמ"ש את הנאשם.

על פי ההלכה הפסוקה, ביהמ"ש בשלב זה אינו שוקל את אמינות הגרסאות שניתנו בפניו, אלא בוחן אם יש בכלל הראיות שהוגשו, כדי להוכיח ולו לכאורה את האשמה אותה מייחסת המאשימה לנאשמים, גם כאשר הראיות שהציגה המאשימה אינן כליל השלמות ויש בהן סתירות או פירכות אשר אינן יורדות לשורשו של עניין.

הנאשמים עומדים לדין על פי בקשתם להישפט בגין עבירות של איסור לכלוך והשלכת פסולת. על פי האמור בכתב האישום, לכלכה נאשמת 1 את רשות הרבים בכך שתלתה שלט פרסומת שלא כדין על גבי ארון חשמל אשר כלל תוכן פרסומי ומצוין בו מספר טלפון נייד.

לטענת המאשימה תוכנו של השלט מצביע על נאשם 2 כמי שהזמין את הכנתו או הדבקתו או הורה על כך ונאשם 2 לא פיקח ולא עשה כל שניתן למנוע את ביצוע העבירה.

בהתאם לסעיף 2 לחוק שמירת הניקיון, השתמ"ד – 1984 (להלן: "חוק שמירת הניקיון"), נאסר על השלכת פסולת ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד ונאסר הלכלוך של רשות הרבים.

על פי סעיף 5א(א) לחוק שמירת הניקיון, המדביק שלא כדין על מקרקעין של זולתו מודעה או שלט רואים אותו כמלכלך את רשות הרבים.

על פי סעיף (ב), משהודבקה המודעה רואים לעניין סעיף 2 גם מי שתוכנה של המודעה מצביע עליו כמי שהזמין את הכנתה או הדבקתה או הורה על כך, זולת אם הוכיח כי לא הוא עשה כן וכי המעשה נעשה שלא בידיעתו והוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע המעשה.

בדוננו, העיד איש משטרה כי גילה מודעה מודבקת על מתקן בטון המכסה מתקן חשמלי. במודעה נרשם "רצף עיצובים". כן נרשמו תחומי עיסוק של בעל המודעה, נרשמו שני מספרי טלפון, אחד מהם הוא טלפון נייד, נרשמה כתובת וצוינו במסגרות קטנות חברות רבות המתעסקות בעניינים הקשורים בעבודות המצוינות במודעה.

אשר לבעלות במקרקעין, הסביר איש המשטרה כי מדובר במתקן בטון העומד על מקרקעין הממוקמים בצמוד למדרכה ועליהם אין כל מבנה, הגם שייתכן ומדובר בשטח המיועד לבנייה.

הוברר, כי לאחר תחילת ההליך, איש המשטרה אף צילם את המקום והתמונות שצילם לא הוגשו בהתאם להחלטתי לעיל.